עגלת קניות

חלום על משמעת עצמית

הבוקר חלמתי חלום שבו ניסחתי תובנה כל כך צלולה ומטלטלת עד שהתעוררתי מעוצמת חדשנותה עוד לפני שנגמר החלום והסתיים הניסוח. וכעת, במודעותי הערה, אני מגשש לשחזר את לב השראתה, ולסיים את ניסוחה.

בחלום אני יושב בישיבת צוות של "מיתר". אני זוכר כמה אנשים. יושבים במעגל על השטיח. יש איזו חגיגיות בהתכנסות, ונדמה לי שאני מנחה אותה, או לפחות בשלב זה מדריך איזה משהו באופן התנהלותה, מציע הצעה, שהיא כמו עקרון יסוד שיאפשר לקבוצה הזו להיות פורייה. בחלום אני משתמש במילה "פוריות" אבל זה יותר מפוריות, זה קשור למשהו הבלתי רגיל הזה שיכול לקרות בין אנשים הנמצאים בקבוצה – לאיכות הדיאלוגית. ומה שאני מסביר הוא סוג של פרקטיקה שאם ננקוט בה מעתה ואילך מובטח לנו שנגיע לרמות הגבוהות ביותר של פוריות.

אני מניח שזו שנה חדשה, כפי שזה בפועל בימים אלו, ולכן להצעתי יש ניחוח של בשורת התחלה, נתיב חדש שהקבוצה הזו יכולה להמשיך לפסוע בו מכאן, ואשר ישנה כליל את תרבות שיחתה. ככל שאני ממשיך בשחזור החלום אני משתכנע שבחלום תפקידי בקבוצה הזו הוא זמני. מה שאני חווה בשעה שאני מדבר הוא תחושת של ראייה צלולה קדימה אל תוך מספר מפגשים בהם אני מאמן את הקבוצה בפרקטיקה הזו עד שיהיו מיומנים בה. בחלום כל זה מוחש לי בהקפה אחת. גם הפרקטיקה וגם ההדרכה שתלווה את המפגשים הבאים. ועם זאת זו לא תוכנית כפויה שאני עתיד להנהיג. זו הצעה שאני מציע ואם ירצו נוכל להוציאה לפועל.   

המונח שאני משתמש בו הוא "משמעת עצמית". והחידוש הוא בפרשנות המיוחדת של מושג זה. תראו, אני מתחיל להסביר, הרי אנחנו מכירים מפגשים שבהם כל אחד מדבר באופן ספונטאני ולמרות זאת השיחה עמוסה מלאכותית ושטוחה, ויוצאים ממנה בתחושת חוסר משמעות ו"בזבוז" זמן. אז עצם חירות ההבעה והספונטאניות של הדיבור לא מבטיחים את העומק. זה ברור. לכן דרושה מכל אחד מאתנו סוג של משמעת עצמית, מן עניין מלאכותי שהוא שונה מן ההרגל, אבל שדווקא בו טמונה האפשרות לספונטאניות מסוג חדש. את הדבר הזה אנחנו צריכים ללמוד, הוא לא טבעי לנו. אבל אני יודע איך אנחנו יכולים ללמוד אותו, ובחלום אני מתחיל להסביר איך אפשר, ורואה זו בבהירות כה צלולה עד כי בשלב הזה אני מתעורר מרוב התרגשות.

מה שאני נושא בתוכי באותו רגע זה את החוויה של החלל התלת מימדי, ואת הפרשנות המיוחדת של "משמעת עצמית", שהיא הפוכה ממה שחשבנו. כי הרי כמעט בהגדרה זה מסוג המושגים שאני יוצא נגדם. אני בעד הטבעיות. אבל מה שאני מציע הוא דווקא משמעת עצמית החונכת טבעיות. כי ההרגלים שלנו – כך אני אומר או רק מהרהר בעקבות החלום – שנדמים כה טבעיים, הם בעצם בעיקר הרגלים ולא באמת ביטוי עמוק לספונטאניות היוצרת שלנו ולמי שאנחנו. אז יש צורך שנלמד סוג של התאפקות שתפתח חלל פנימי בתוכנו. בהתחלה היא תהיה מלאכותית, אבל מה שעושה אותה עם פוטנציאל גדול כל כך של צמיחה עבור הקבוצה, הוא הלימוד שלה את עצמה – זה שהיא לא רק דיכוי והתאפקות, אלא גם פרקטיקה של התייחסות עצמית. ונדמה לי שאני רוצה להציע סדרה של תרגולות־בריאות, שמהפכות את היבט הדיכוי שיש ב"משמעת עצמית" ועושות אותה למעיין נובע של ספונטאניות.

עד כאן החלום. החלק החסר בפאזל בשבילי כעת הוא מה הן אותן "תרגולות־בריאות" שהן "בדיוק הדבר הזה שמהפך את המשמעת העצמית והופך את הקבוצה למרחב לימוד פורה". פה למעלה כתבתי "התייחסות עצמית", אבל המושג הזה, אני חושב, לא הופיע בחלום. כן הופיע עניין הלמידה – יש כאן איכות של למידתיות שאפשר לנסוך אל תוך פרקטיקת השיחה המשותפת, וזו היא שתתן במשמעת העצמית את איכותה מפלסת הדרך. אבל מה טיבו של לימוד זה? מה הוא שאני מציע? אני יכול רק לנחש שזה קשור בין היתר לתרגולת של משוב על מה שקורה, המאפשרת להפוך את החומר המגיח בשיחה לנושא ללימוד בפני עצמו. לכן קראתי לזה התייחסות עצמית. בחלום כל זה הצטייר על פני נתיב מאוד ברור שבסופו היה ברור לי שכולנו נרכוש את המיומנות החדשה הזו. אפשר ללמוד את זה.

וזה גם מה שנותר לי בעקבות החלום – התחושה שישנה דרך וראוי ללמוד אותה.   

Share

One thought on “חלום על משמעת עצמית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טוען...